מורן בעלת מיומנויות בניתוח מודיעין מהמקורות הגלויים (OSINT) והיא מתמחה בחקר ארגוני הטרור. הרקע התעסוקתי המגוון שלה משלב ניסיון מעולמות הביטחון ומהעולם העסקי- ארגוני תוך דגש על הבנת אנשים, סיטואציות, והנעת תהליכים. בעברה עבדה בחברות היי-טק גלובליות בתפקידי גיוס, משאבי אנוש וניהול פרויקטים.  בשנת 2018 הצטרפה מורן לצוות ההתמחות ב"מכון למדיניות נגד טרור" (ICT) באוניברסיטת רייכמן ולאחר מכן קודמה לצוותי מחקר ופרויקטים בכפיפות ישירה לראש מחלקת המחקר וסמנכ"ל המכון, ומסקנותיה הוצגו בפורום חוקרים בכירים במטה המכון. בשנת 2022 זכתה בתעודת הוקרה מטעם מייסד ומנכ"ל המכון דאז פרופ' בועז גנור ובשנת 2023 הגישה הצעת מחקר בנושא: "צפון קוריאה וסין כקטליזטור להתעצמות הגרעינית והבליסטית של איראן" שאושרה מבין עשרות מועמדים. עבודתה זכתה במקום השני ובפרס כספי (מלגה) מטעם קרן "רגוניס" והמכון למדיניות נגד טרור. עם פרוץ "מלחמת חרבות ברזל" זומנה למכון לסימולציית "משחקי מלחמה" שבה השתתפו ראשי מערכות ביטחון וחוץ לשעבר. בנוסף בעקבות פנייה שנעשתה אליה, כתבה מחקר ל"מטה משפחות החטופים" בנושא: "מימון חמאס". מחקרה הועבר למשרדי עו"ד בארה"ב כחלק מתביעה שמתנהלת נגד ארגון הטרור.

בשנת 2024 סיימה את פעילותה במכון והצטרפה כחברת "פורום דבורה" – עמותה הפועלת לקידום נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי. מורן מוזמנת להתראיין בכלי התקשורת, משתתפת כחברת פאנלים ביטחוניים באולפני החדשות, וכותבת מאמרים מקצועיים ומאמרי דעה לעיתונות הכתובה.

​

כפי שאמר ג'ורג' ברנרד שאו: "אלו שאינם מסוגלים לשנות את דעתם, אינם מסוגלים לשנות דבר". המידע המודיעיני ב "מלחמת יום הכיפורים" וב- "מלחמת חרבות ברזל" היה גלוי וקוהרנטי, אך הוא נותח באופן שגוי, מה שמלמד אותנו כי יכולות קוגניטיביות אינן תוצר רק של לימוד והשכלה, אלא הן בעיקר תהליך מולד וביולוגי.

בעידן המידע והטכנולוגיה המתקדמת שמסייעת רבות לחיינו, כאשר מדובר בחיי אדם אין תחליף לתהליכי חשיבה אנושיים שפועלים שונה ממכונה. כישלון ההתרעה המודיעיני הוביל את מורן לכתוב מאמר בנושא שפורסם באתר של "פרוום דבורה", ואחת ממסקנותיה היו כי  על מנת למנוע כישלונות עתידיים בארגונים בין אם עסקיים ובין אם ביטחוניים יש לפתח תרבות ארגונית חיובית שמעודדת חשיבה ביקורתית ופתיחות להשמעת דעות בסביבה אקלימית בטוחה.

​

מורן למדה קורסים אקדמאיים בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, והתקבלה כסטודנטית ל"מועדון מודל האו"ם" (IMUNA) מטעם משרד החוץ, שם ייצגה את האוניברסיטה בנושאי וועדות ביטחון וזכויות אדם.

בעברה התקבלה לתפקיד מסווג בשגרירות ישראל בלונדון ולאחר מכן ניהלה פרויקט מבצעי בחטיבת הביטחון בחברת התעופה אל-על.  

​

​

​

​